היום יום שבת. השעה 12:17. המזגן דולק. במטבח מתבשל לו הצ'ילי קון קרנה המעולה של אמא (יש מצב שאני אצלם ואעלה את המתכון בקרוב). סבתא יושבת בסלון ורואה את הערוץ הארגנטינאי ואחי הלך להביא את חברה שלו, עמית. כל ההקדמה הזאת נועדה להעביר תיאור של עוד ארוחת שבת משפחתית. מלבד המשך קריאה
אחרי תקופה ארוכה שבה לא כתבתי (ואת הפוסט מלפני שבועיים בערך אני לא ממש מחשיבה), אני כבר לא יודעת מאיפה מתחילים, או יותר נכון ממשיכים. לכן, חשבתי להמשיך בדיוק מהשבוע הזה. השבועיים האחרונים, ובעיקר השבוע הנוכחי מסמל הרבה מאוד דברים ובעיקר סיום והתחלה חדשה. השבוע, ביום ראשון ה-19.06 חגגתי יום המשך קריאה
כמדי חודש פברואר העיתונים, החנויות ואתרי האינטרנט מפוצצים במוצרים, מתכונים, ביגוד, אקססוריז, סבונים ומה לא לחג האהבה – Valentine's Day. כפי שאתם בטח שמים לב מצבעי האתר, גם אני מאוד אוהבת ורוד ואין ספק שה-14 לפברואר צריך להיות יום ורוד, אבל אין מה לעשות ולפעמים יש יוצאי דופן. אז היום, המשך קריאה
מכירים את זה שלכל בית יש את העוגה האהובה עליו? זאת שתמיד מתגאים בה ומזכירים אותה בכל מיני מפגשים שונים? אז גם לנו יש את העוגה האהובה עלינו – עוגת קינמון. את המתכון לעוגה זו לקחתי מהמחנכת שלי בתיכון. אם אני לא טועה היינו בכיתה יא' או יב' והמחנכת שלי המשך קריאה
השבוע חגגנו לאורטל, חברה לעבודה, את יום הולדתה ה-29 (מזל טוב !!!!). לקחתי על עצמי להכין את העוגה. בדר"כ אני תמיד יודעת מה אכין, אבל הפעם התחשק לי לגוון מעוגות השוקולד או עוגות התפוזים (שלרוב אני מכינה אותן רק כי הן הכי קלות להכנה וקל לסחוב אותן לעבודה בלי החשש המשך קריאה
שבת שלום ! חג מולד שמח לחברינו בגולה בחוץ השמש זורחת ויש יום מדהים לטיולים או סתם לשבת באיזה פארק ולעשות על האש, ובמקום זה אני תקועה בבית ולומדת. מחר, יום ראשון, יש לנו להגיש עבודה גדולה הכוללת הצגת מצגת (של 40 שקפים !!! אלוהים יעזור לי) באחד הקורסים הכי המשך קריאה
