היום יום שבת. השעה 12:17. המזגן דולק. במטבח מתבשל לו הצ'ילי קון קרנה המעולה של אמא (יש מצב שאני אצלם ואעלה את המתכון בקרוב). סבתא יושבת בסלון ורואה את הערוץ הארגנטינאי ואחי הלך להביא את חברה שלו, עמית. כל ההקדמה הזאת נועדה להעביר תיאור של עוד ארוחת שבת משפחתית. מלבד המשך קריאה
גם בגלל שזה הבלוג שלי וגם בגלל שממש אבל ממממממש בא לי לצעוק שכולם ישמעו, אני מרשה לעצמי לכתוב ת'שורה הבאה כאילו והייתי ילדה מתלהבת בת 14 - אני סיימתי היום תואאאאאררררר שננננייייייייייייייייייייייייייי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ניגשתי היום אחה"צ לבחינה האחרונה לתואר השני ולמען האמת הופתעתי. ידעתי שהיא לא תהיה כזאת קשה המשך קריאה
אני לא במצב רוח הכי מדהים שיש ולמען האמת כל היום אני מחפשת את המילים לדברים שונים שאני רוצה להגיד ולא מוצאת. עד שאני כן מוצאת, הן יוצאות דיי עקומות. בעצם, אם חושבים על זה, אני לא במצב רוח הכי מדהים רק בכמה שעות האחרונות כשקלטתי באמת שזהו, שאין יותר המשך קריאה
היי, זהו, עוד יום וחצי ואני נפרדת ממקום שבמשך 3 השנים האחרונות ביליתי בו יותר ממה שביליתי בבית. ביום רביעי בשעה הזאת אוכל להגיד באופן רשמי שאני "בין עבודות", וביום רביעי בשבוע הבא אוכל כבר לכתוב פוסט על היום הראשון בעבודה החדשה (קצת מרגישה כמו שבוע לפני תחילת הלימודים בתיכון המשך קריאה
