ניסיתי להתחמק מלכתוב פוסט כזה משמין אבל זה פשוט בלתי אפשרי. הדלקת נר ראשון ממש מעבר לפינה אבל את ריח הסופגניות כבר מריחים מזה חודש. זה תמיד מצחיק איך שנגמר סוכות (פלוס מינוס) יש שבוע חופש ממאכלי חגים ופתאום, לאט לאט, כמו פטריות אחרי הגשם (או במקרה שלנו פטריות אחרי   המשך קריאה

בד"כ קל לי לכתוב והפוסטים האלה במיוחד באים לי בקלות רבה, אך משום מה עכשיו אני יושבת כבר רבע שעה מול המסך ולא יודעת מאיפה להתחיל, על מה לספר, מה יעניין ומה לא. אני משערת שלא משנה מה אכתוב, זה פשוט לא יהיה מעניין כי אין לי על מה לכתוב   המשך קריאה

השבוע מתקרב לסופו. איזה כיף! השבוע האחרון היה ללא ספק אחד המתישים והלחוצים שהיו לי. בין שתי עבודות הגשה ללימודים (אחת גמורה והשניה בדרך…אני מקווה) לבין הכנת והצגת מצגת בעבודה, אני באופן רשמי מותשת. עוד מעט נגמר לו השבוע ה-6 (מתוך 13) לסמסטר זה ואפשר כבר להתחיל להרגיש את הלחץ   המשך קריאה

שבוע טוב ! כבר מזה שבוע שבגלגל"צ חורשים על שיר של להקה בשם Paramore. לשיר קוראים – You are the only exception. שיר מקסים. שיר שקט. מה שיותר חשוב זה שאני מתחברת למילים. מתחברת מאוד. כמו רוב השירים, גם שיר זה מדבר על אהבה ועל כך שלא משנה מה עושים   המשך קריאה

השבוע אור, הראש צוות שלי בעבודה, חגגה יום הולדת. אני הייתי אחראית על הכנת העוגה. מכיוון שאני מכירה את אור ויודעת שהיא לא חובבת עוגות תפוחים, ואת "עוגת אור" אין לי ממש כוח להכין (למי שתוהה מה זה "עוגת אור", זו עוגה עם קרם פטיסייר) ועוגת שוקולד הפכה להיות נדושה,   המשך קריאה

צהריים טובים! היום אני ממש משקיעה באתר עם כמות הפוסטים. בבוקר לקים ועכשיו, לקראת סוף היום פוסט על מרקים. אתמול חזרתי הביתה קצת לא מרגישה טוב וחיפשתי מה לאכול. לא היה לי כוח להכין כלום ואמא, שגם לה לא היה כוח להכין משהו, הציעה לנסות  שקית של מרק עגבניות עם   המשך קריאה